הפוסט פורסם לראשונה בתפוז ב-31/03/2015.
הוזמנתי לבקר במרכז נא לגעת ביפו על מנת לחוות את המקום ובפוסט זה אספר לכם על ההצגה "לא על הלחם לבדו" שמבוססת על אנסמבל שחקנים המורכב מאחד עשר שחקנים חרשים-עיוורים. זוהי הפקת התאטרון השניה של האנסמבל ועליה קיימו חזרות במשך שנתיים.
המרכז הוא במה לתרבות ואמנות יוצרת שבאה לקדם דיאלוג שוויוני בין השונים במטרה להוביל לשינוי חברתי. המרכז פועל בכל ימות השנה ומעביר ערכים של פתיחות, סובלנות וקבלת השונה ומאפשר לקהל הרחב חוויה ייחודית. במרכז תמצאו תיאטרון, מסעדה ובית קפה המופעלים על ידי בעלי מוגבלויות - חירשים ועיוורים ובעלי תסמונת 'אשר' הסובלים מלקויות שמיעה וראייה גם יחד.
המרכז משמש כמודל בכל הנוגע לשילוב והכלת בעלי מוגבלויות בחברה ועד כה ביקרו בו למעלה מ-700,000 מבקרים מרחבי העולם ומישראל מאז פתיחתו בסוף שנת 2007. בשנים האחרונות יצאו חברי התיאטרון למספר הופעות בלונדון, ניו יורק, סיאול ועוד וקצרו שבחים רבים.
מבחינתי משמעות שם ההצגה היא כי לא ניתן לחיות על הלחם לבדו, אנחנו צריכים הרבה יותר מאשר תזונה כדי להתקיים, אנחנו צריכים חלומות, קבלה וסביבה אוהבת.
רוב השחקנים סובלים מ"תסמונת אשר" שמשמעותה לקות שמיעה או חירשות ראשונית, שמתפתחת למחלת העיניים ‘רטיניטיס פיגמנטוזה’, המחלה מתפתחת בגיל ההתבגרות או מאוחר יותר, ומביאה לקשיי ראייה חריפים עד לעיוורון.
