גילוי נאות הייתי אורחת המסעדה
ממש לאחרונה נפתח בית קפה חדש במתחם מגדלי זיו, רמת החייל על חורבות הקופי בין (שמאוד אהבתי). המקום מנוהל ע"י אם ושתי בנותיה, האחת אחראית על המוזיקה והאווירה ואילו השניה על תפעול המסעדה. אהבתי את הרעיון הנשמה מאחורי השם ושילוב שמות דרום אמריקנים בתפריט, אבל רק השמות המנות הרבה יותר ישראליות 
מבחינת עיצוב המקום, לא ניתן לפספס את חלקי העיצוב של קופי בין ששולבו בשינוי. כמובן שהתפריט שונה לחלוטין ממה שנהוג היה במקום בעבר, מביאה לכאן את רשמיי מארוחת הטעימות. אציין שרוב המנות אם לא כולן הגיעו מוגדלות ולכן אין לי מושג איך הן נראות באמת.
פ'וקצת קבב (32), פ'וקצה אישית עליה נחה פרוסת חציל ומעליה קבב על מקל קינמון. מנה נחמדה ופשוטה שהגיעה פושרת ויכול להיות שהיא אפילו מוצלחת יותר כשמגיעה חמה.
סלטColored (42), גבינת מוצרלה ועגבניות עם בזיליקום, צנוברים קלויים ושמן זית גלילי. כל הפריטים במנה מוצלחים והרוב היה לי טעים מאוד אבל החסה עמדה יותר מידי זמן אחרי שחתכו אותה (תציצו בתמונה) ולא שטפו אותה מספיק כך שניתן היה למצוא בה חול, מנה עם המון פוטנציאל שאכזבה.
רביולי 4 גבינות (48), מוקפץ ברוטב חמאה ומרווה, על מצע קונפי תרד בשמן זית, לחם ופסטו. נתחיל בזה שהרביולי הגיע עם גוש קטן של תרד ולא ישב על מצע, כשהתרד היה נחמד. הגיעו לשולחן שתי מנות רביולי, את הראשונה לא הייתי מסוגלת לאכול בגלל רמת מליחות בלתי נסבלת. המנה השניה היתה יותר נעימה לחיך וניתן היה להרגיש שהרביולי בושל במידה הנכונה, אחד מטעמי הגבינות השתלט על הרביולי אבל עדיין היה בסדר, בסופו של דבר היה נחמד.
אלבאמה נאגטס (32), עטיפות בטטה מטוגנות במילוי חזה עוף וג'ינג'ר, בציפוי פנקו חריף שמגיעים עם שני רטבים בזיליקום קרמל וצ'ילי מתוק. טעמתי שתי יחידות, באחת מהן ציפוי הבטטה לא בושל ולכן היה קשה ובשני היה רך יותר. אחד הרטבים היה חריף מידי והשני מתוק מידי שהזכיר לי מיי סוכר יותר מאשר קרמל. בעיניי המילוי היה מוצלח, עוד רעיון למנה שהיה מוצלח על הנייר ולא עבר בביצוע.
סלט Red Neck (48), סלט רוסטביף אנטריקוט על מצע ירקות טריים בליווי רוטב טריאקי. המנה הגרועה ביותר מבחינה אסתטית, גושי הבשר מעל בציפוי הטריאקי לא החמיאו בשום צורה. טעמתי בכל זאת כדי לגלות שהרוסטביף שהיה עשוי וול דאן וייבשים נפרס בגושים גדולים וקשים במיוחד ללעיסה כשאת הסלט שכחו לתבל ונשארים עם רוב הירקות לא מתובלים כלל או שקיבלו טיפה מתיקות מהטריאקי שלא עובד עם ירקות.
סלט קוטפי הכותנה (42), ירקות טריים, פלפל מוקפץ חם עם תימין וגבינת פטה מגוררת ברוטב וינגרט הדרים. גבינת פטה היא מלוחה אבל כשטועמים את המנה הזו טעמה נעלם ברוטב הוינגרט המתוק מידי. כן, הוא מורכב מהדרים אבל בוינגרט חייבת להיות חומציות מסוימת. הורגש שמדובר בירקות טריים ואהבתי במיוחד את מקלות הסלק אבל מי שמזמין סלט עם פטה מצפה לסלט עם מליחות מסויימת, ממליצה להגיש עם הרוטב בצד.
לסיום העיקריות נגיע למנת ה-Chicka (מחיר 48), נגיסי עוף פריכים לצד פוטטו צ'יפס בקרמל בזיליקום / צ'ילי חריף. נתחיל ברטבים, אחרי הפיאסקו שחיווינו מעלה עם הרטבים הם לא הוגשו לנו וקיבלנו את המנה עם קערית מיונז, הפוטטו שהגיע לצד הרטבים לא כל כך הזכירו פוטטו במרקם או בטעם אלא תפו"א שבושל במים וקצת מלח ולאחר מכן הועבר לטיגון כל כך עדין שלא קיבל פריכות בשום צורה. הגענו לגראנד פינאלה של המנה, נגיסי העוף של מאמא עוף. באמת ובתמים שאני אוהבת את המוצרים של מאמא עוף הלא מעובדים וקונה אותם לעיתים מאוד קרובות אבל כאן היה מדובר בנגיסי העוף המעובדים (האלו שטוחנים כל מיני חלקים ויוצרים מזה צורות) הפשוטים ביותר And that’s all I have to say about it.
סיימנו בשני קינוחים, הראשון צלחת עוגיות הבית (18), שלא הורגשה בהן שום ביתיות וכנראה בגלל שאוכסנו באוויר הפתוח הפכו עבשות וחסרות טעם.
השני וופל בלגי (שלא מצאתי בתפריט) שאני מאוד מקווה שהוא חלק מהמנות המוגשות במסעדה ולא הוכן במיוחד עבורנו כי עליו יש רק טובות לספר. הוופל היה חמים, פריך מבחוץ ורך מבפנים, הקצפת טעימה, הגלידה טובה והכל השתלב בצורה מוצלחת.
כפי שניתן לקרוא מעלה לא ממש נהניתי מהארוחה וביקורת היא לא הדבר הכי נעים ולכן אני קודם כל רוצה להודות על האירוח ולומר שיש לכם מיקום מעולה אבל כדאי לכם מאוד להשקיע בבניית המנות ובצוות המטבח שישמור על אחידות וטריות כל המנות.
כרגע אני אוותר על ביקור חוזר בתקווה שבהמשך יהיה שיפור.
אודליה
סול קפה
ראול ולנברג 24, מגדלי זיו רמת החייל, תל אביב
טלפון: 054-3300237
מוזמנים לתת בלייק לדף שלי בפייס
) וקורסים עיוניים. כסנונית ראשונה יתקיים במקום מפגש עם זוג פילוסופים צעירים שיעבירו קורס הבוחן את מוסד הנישואין לאורך ההיסטוריה דרך יצירות אמנות וסדרת מפגשים עם עיתונאיות שידברו על העבודה מלפני ומאחורי המצלמה.
